דרשה בת מצווה

 

שלום לכולם,

 

בפרשת השבוע מסופר על מסירותו של יעקב לרחל שעבד את אביה - לבן,   14 שנים עד שקבלהּ. כאשר רצו יעקב ומשפחתו לעזוב את בית לבן, הלכה רחל וגנבה את התרפים, לבן בא בטענות לפני יעקב על שגנב את תרפיו.

יעקב פונה אל לבן בביטחון ואומר כך: "אם אשר ותמצא את אלוקיך ולא תחיה".
ואמנם מה שיצא מפיו נתקיים בו כלשון המדרש בקהלת: " והיה כן כשגגה שיצא מפי השליט": "ותגנוב רחל": " ותמת רחל" ורש"י מפרש: 'מאותה קללה מתה רחל בדרך' מות בדמי ימיה בעת לידתה את בנימין בדרך אפרת.

 

מדרש על רחל אמנו אומר כך:

בשעה שהקב"ה החריב את בית במקדש נגשו אליו גדולי האומה  לבקש רחמים על ישראל, על סמך זכויותיהם. אברהם ויצחק ביקשו רחמים בטענת העקידה. גם משה ועקב ביקשו רחמים על סמך זכויותיהם, וה' שתק. עד שניגשה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה:

ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך

שיעקב עבד בשבילי לאבא שבע שנים.

וכשהגיע זמן נשואי לבעלי,

יעץ אבי לחלפני באחותי.

וכאשר נודעה לי העצה, מסרתי לבעלי סימן שיכיר ביני ובינה.

לאחר כן, ריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה.

ולערב, כשהחליפו אותי עם אחותי,

מסרתי לה את כל הסימנים שמסרתי לבעלי,

כדי שיהא סבור שזו רחל

ומה אני, שאני בשר ודם, עפר ואפר

לא קנאתי לצרה שלי, ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה.

אתה מלך חי וקיים, רחמן,

מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש,

והגלית בני, ונהרגו בחב, ועשו אויבים בם כרצונם?

מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה ואמר:

בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן.

 

ונשאלת השאלה: במה זכתה רחל יותר מאברהם, ממשה ומשאר אבות העולם?

 

הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'קי בספרו "על התשובה" מסביר: 

 

מעשה של רחמנות על אחות עלובה,

הוא שהשפיעה ועמד במבחן,

יותר  מכל מעשי הגבורה הנועזים של העקידה, ומעשי כל האבות.

זוהי דוגמא ליחס היהדות למעשים.

יש, שדווקא המעשה הקטן, הצנוע, והנחבא,

נעשה חסר חשיבות לכאורה

שאיש לא ידע ואף לא ידע עליו

דווקא מעשה זה,

ממלא תפקיד נעלה פי כמה מהמעשים הגדולים והמפורסמים.   

 

 

משני דוגמאות אלו על רחל אימנו, אנחנו רואים ולמדים על מעשי חסד שדורשים לביצועם  גם מעשי גבורה (רחל המתייצבת להגן על ישראל מול הקב"ה, ורחל שמעיזה לגנוב את התרפים).

חסד טבולה בגבורה היא בעצם השילוב הרצוי של האדם,
כי יעקב אבינו הנקרא גם בחיר האבות,
שונה מאברהם אבינו שפעל בעיקר במידת החסד ויצחק שהיה בעיקר במידת הגבורה,
ואילו יעקב אבינו היה שילוב של התכונות הללו.

 

בנוסף מסיפור התרפים אפשר ללמוד על חשיבות שמירת הלשון,
כאמרת חז"ל "ברית כרותה לשפתיים".

 

 

לכן ביום זה בו אני נכנסת לעול מצוות,
אשתדל להפנים את דוגמאות אלו של רחל אימנו,

ולשלבם עם מעשי היום יומיים.