בס"ד

מסכת תענית

המסכת,   כפי שמורה שמה, עוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שהיו גוזרים בית דין על הציבור בעת עצירת גשמים. מובאים בה גם דיניהם של הקטעים  בתפילת שמונה עשרה הקשורים לירידת גשמים:  הזכרת "מוריד הגשם"

המאירי כותב שיש במסכת זו שלושה חלקים: 

(א)            דיני התפילה של הגשמים, ודיני תעניות על עצירת גשמים (פרק ראשון ושני)

(ב)             דין תפילה ותענית על צרות אחרות (פרק שלישי).

(ג) דיני ארבע התעניות הקבועות על הצרות שהיו לאבותינו בימים אלה (פרק רביעי).   

אגב, עניינים אלה מובאים עוד עניינים בענייני הגשמים וירידתן ( כגון, בפרק רביעי: עניין ה"מעמדות" שהיו בבית המקדש) . חלקים גדולים מן המסכת מוקדשים לענייני אגדה בענייני הגשמים וירידתם (וסיפור מעשים הקשורים בתפילתם של גדולי ישראל על גשמים) ובעניינים אחרים הנוגעים בזה.

בעמוד כב' ,א' ישנו מדרש שמספר כך:

רבי ברוקא חוזאה היה רגיל ללכת בשוק ואליהו הנביא היה רגיל להיות מצוי עמו. פעם אמר רבי ברוקא לאליהו:"האם יש בשוק זה מי שעתיד לזכות לעולם הבא?" אמר לו אליהו:" לא אין כאן מי שעתיד לזכות לעולם הבא" בינתיים הוא ראה אדם אחד שהיה נועל נעליים שחורות )שלא כמנהג ישראל באותו זמן) ולא היה לו ציציות כך שלא היה נראה כישראל אלה כגוי. אמר אליהו לרבי ברוקא:" אדם זה הוא בן עולם הבא" רץ אחריו רבי ברוקא והסיג אותו, אמר רבי ברוקא אליו :" מה מעשיך?" אמר לו האיש:" לך עכשיו ובוא מחר שעכשיו אין לי זמן לענות לך". למחרת בא אליו רבי ברוקא שוב ושאלו :" מה מעשיך?" אמר לו האיש: "אני שומר בבית האסורים ואני אוסר את הנשים לבד ואת הגברים לבד ואני שם את מטתי בין הגברים לנשים  כדי שלא יבואו לידי עבירה. כאשר אני רואה בין האסורים בת ישראל ששמים הנוכרים עליה ענייהם אני מסכן את חי כדי להציל אותה. יום אחד היה נערה מאורסת יהודיה אצלנו בין האסירים שמו עליה הנוכרים עיניהם לקחתי שמרים של יין האדומים כדם וזרקתי אותם על שולי בגדיה כדי שיראו מוכתמים בדם, ואמרתי להם 'דרך נשים לה' ונמאסה בעיניהם ושוב לא נתאוו לה"

המשיך רבי ברוקא ושאל: " מדוע אין לך ציצית על כנפי בגדך ואתה נועל נעליים שחורות שלא כמנהג ישראל?" אמר לו האיש: " אני נכנסו ויוצא בן הנוכרים ולכן איני שם ציציות בבגדי ואינני נועל נעליים כמנהג היהודים כדי שלא ידעו שאני יהודי. ואני עושים כך כאשר הגוים גוזרים גזרה רעה על היהודים ואני שומע מהם על הגזירה אני מודיע על כך לחכמים והם מתפללים ומבקשים רחמים משמים בזכות תפלתם הגוים מבטלים את הגזירה"

המשיך רבי ברוקא ושאל את האיש: " מדוע כאשר שאלתי אותך מה מעשיך השבת לי , 'לך עכשיו ובוא מחר'? אמר לרבי ברוקא האיש:" באותה שעה גזרו גזרה רעה על היהודים לכן אמרתי לעצמי, קודם אלך ואודיע לחכמים כדי שיבקשו רחמים על הדבר ויבטלוהו ולכן לא היה לי זמן לבר איתך."

 

המדרש הזה מתקשר לפרשת השבוע, כשם שרחל אמנו שנתנה את סימניה לאחותה בסתר שזה דבר קטן ואפילו לא גלוי הפך להיות עקרי בהחלט כך מעשה השומר בבית האסורים לא היה ידוע לאיש מלבדו היה זה מעשה גדול אני מאמינה שאפילו המעשים הקטנים ביותר יכולים להביא חלק בעולם הבא.